<h1>יראים סימן נ'</h1>
<h2>דף יג.</h2>
פגול. פגול נקרא כדתנן בזבחים בפ"ב [כ"ט ב'] השוחט את הזבח לאכל דבר שדרכו לאכול ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר חוץ לזמנו. פי' זמן אכילתו או הקטרתו פגול וחייבין עליו כרת ובלבד שיקרב המתיר כמצוותו. ומפ' במשנה כיצד קרב המתיר כמצוותו שחט חוץ לזמנו וכו' פי שלא נתערב פסול אחר כי אם חוץ לזמנו. ומפרש בגמרא [כ"ח ב'] כהרצאת כשר כך הרצאת פסול מה הרצאת כשר עד שיקרבו כל מכשיריו אף הרצאת פסול עד שיקרבו מתיריו. אזהרתו למדנו מדכתיב לא יאכל כי קדש (הם) [הוא] בפ' ואתה תצוה כל שבקדש פסול בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתן ופגול הוי (מדכתיב) בכלל כל שבקדש. ותימא לי אם אין אזהרה אחרת דהא על אזהרה זאת אמרינן בפסחים בפ' כל שעה [כ"ד א'] שאין לוקין דהוי לאו שבכללות, ועל הפגול תנן [מכות י"ג א'] אלו הן הלוקין האוכל פגול. חפשתי ולא מצאתי אזהרה אחרת לא בנותר ולא בפגול, ותנן בתרווייהו אלו הן הלוקין ומספקא לן מהיכא עד יבא מורה צדק. ומורי עניו תירץ יליף עון עון מנותר בפרק [ב' דזבחים כ"ט ע"א] לגבי כרת, ומהיכא דנפקא (לן) [לאו] כרת לפיגול נפקא (בפ"ב דזבחים) לאו למלקות מידי דהוי אאם חמותו לעיל [סי' ט"ו] ודוקא. ואכתי קשיא לן לחוץ למקומו מנין שהרי לחוץ למקומו אין למדנו אזהרה. ועונש בפ' צו את אהרן, דכתיב ואם האכל יאכל בשתי אכילות הכתוב מדבר, אחת אכילת אדם ואחת אכילת מזבח, מבשר זבח שלמיו [מה שלמים] מפגלים ומתפגלים אף כל מפגלים ומתפגלים, שלישי זה חוץ לזמנו, לא ירצה, כהרצאת כשר כך הרצאת פסול, מה הרצאת כשר עד שיקרבו כל מתיריו אף הרצאת פסול עד שיקרבו כל מתיריו, המקריב, בהקרבה הוא נפסל ואינו נפסל בשלישי, אותו, בזבח הכתוב מדבר ואינו מדבר בכהן, לא יחשב, לא יערב בו מחשבות אחרות, פגול, זה חוץ למקומו, יהיה, מלמד שמצטרפין זה עם זה, והנפש האוכלת ממנה, אחד ולא שנים. ואי(ן) זה חוץ לזמנו דגמר עון עון מנותר דדמי ליה פי' זמן (בזה) [במה] ובנותר כתיב כרת בהדיא דכתיב גבי נותר בקדושים ואוכליו עונו ישא כי את קדש ה' וגו'.
